אם את צפויים לחזור ארצה, כדי להתעדכן בחוקים החלים בארץ ובין היתר בעניין ההבדל בין הוצאת דיבה ללשון הרע. שתי הסוגיות עוסקות בהוצאת דברים שליליים על אדם או ארגון מסוים אשר עלולים לפגוע במוניטין ובפרנסה שלו. המשיכו לקרוא ותבינו את ההבדלים הדקים בניהן מבחינה חברתית ומבחינה משפטית.
הגדרה חוקית של הוצאת דיבה ולשון הרע
מהי הוצאת דיבה על פי החוק הישראלי?
הוצאת דיבה היא עבירה אזרחית הקבועה בפקודת הנזיקין. על פי החוק, הוצאת דיבה מוגדרת כפרסום ביודעין של דברים שקריים שעלולים לפגוע בשמו הטוב של אדם, בעסקו, במשרתו או במקצועו. כדי להגיש תביעת דיבה, על הנפגע להוכיח כי הפרסום נעשה בזדון וגרם לו לנזק ממשי. חשוב להדגיש כי הטוען להוצאת דיבה אינו חייב להוכיח שנגרם לו נזק כלכלי מוחשי, ועצם הפגיעה בשמו או במוניטין שלו מספיקה כדי לבסס את התביעה האזרחית כנגד המפרסם. במקרים מסוימים, גם פרסום דברי אמת יכול להיחשב כהוצאת דיבה, אם נעשה בכוונה לפגוע.
מהו לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע?
לשון הרע, לעומת זאת, מוגדרת בחוק איסור לשון הרע כפרסום שעלול להשפיל או לבזות אדם, לפגוע בו או בעסקו, להביא אותו לידי שנאה או ללעג. גם אם הדברים שפורסמו אינם שקריים, אפשר להגיש בגינם תביעה של לשון הרע. גם כאן, אין צורך בהוכחת נזק ממשי או כוונת זדון מצד המפרסם כדי שניתן יהיה לתבוע אותו. עם זאת, מי שהוכפש יצטרך להראות כי הפרסום אכן נופל לגדר ההגדרה החוקית של "לשון הרע". חוק זה כולל גם עבירות פליליות, כמו פרסום לשון הרע במזיד או בכוונה לפגוע.
ייעוץ משפטי
בעוד שהוצאת דיבה מתמקדת בהפצת מידע כוזב ופוגעני, לשון הרע מתייחסת גם לפרסומים מבזים ומשפילים, גם אם הם אמיתיים. עם זאת, שני המושגים מטרתם להגן על שמו הטוב וכבודו של אדם מפני התבטאויות פוגעניות במרחב הציבורי. אם נגרם לכם נזק כתוצאה מדברים מעליבים או מבזים שהופצו עליכם ברבים, ואינכם בטוחים אם מדובר בעבירת לשון הרע או בהוצאת דיברה, כדאי להתייעץ עם עורך דין לשון הרע והוצאת דיבה שידע לבחור בין הגשת תלונה פלילית נגד המפרסם לבין הגשת תביעה אזרחית נגדו.
ההבדלים העיקריים בין הוצאת דיבה ללשון הרע
בסיס להגשת תביעה – אזרחית מול פלילית
כאמור, הוצאת דיבה היא עוולה אזרחית ולא עבירה פלילית. כלומר, מי שנפגע מפרסום שקרי והוצאת דיבה יכול להגיש נגד המפרסם תביעה אזרחית בלבד ולתבוע ממנו פיצויים. לעומת זאת, על פי חוק איסור לשון הרע אפשר להעמיד לדין את מי שהפיץ דברי לשון הרע גם בהליך פלילי.
חומרת העבירה וקלות ההרשעה
משמעות הדבר היא שפרסום לשון הרע חמור יותר מבחינת ההשלכות המשפטיות האפשריות, שכן הוא עלול להוביל להרשעה פלילית ואף לעונש מאסר ממושך. נוסף על כך, קל יותר להוכיח לשון הרע מאשר דיבה, מכיוון שאין צורך להתכחש לאמיתות הפרסום או להראות כוונת זדון.
הגנות אפשריות בתביעות דיבה ולשון הרע
הן בתביעות דיבה והן בתביעות לשון הרע ישנן מספר הגנות הקבועות בחוק שיכולות לשמש את הנתבע. בתביעת דיבה למשל, הנתבע יכול לטעון להגנת "אמת הפרסום", כלומר שהדברים שפרסם נכונים ובעלי עניין ציבורי. כמו כן, הוא יכול לטעון לתום לב ולהיעדר כוונה אמיתית לפגוע.
בכל מקרה של תביעה לשון הרע ופגיעה בשם הטוב, אדם שפרסם לשון הרע לא יורשע בפלילים אם פרסם דבר "שהיה אמת והיה בפרסום עניין ציבורי" או אם הוכיח שעשה זאת בתום לב. למשל, אם פרסם בתום לב ביקורת על התנהגות הנפגע במילוי תפקידו הציבורי או שנקט אמצעי זהירות סבירים כדי למנוע פרסום לשון הרע.
שוב לציין שהעובדה שישנן הגנות דומות הן מפני תביעת דיבה והן מפני תביעת לשון הרע, אינה גורעת מהבדלים המהותיים ביניהן בהיבטים השונים שהוזכרו.
גובה הפיצויים במקרים של הוצאת דיבה ולשון הרע
על פי פקודת הנזיקין, תובע בתביעת דיבה יכול לדרוש מבית המשפט פיצויים בעבור "נזק ממון" או "נזק שאינו נזק ממון". נזק ממון מתייחס לפגיעה כלכלית מוחשית בלבד, כמו אובדן משרה, לקוחות או הכנסה. נזק שאינו נזק ממון יכול להיות כאב וסבל, השפלה, פגיעה במוניטין וכדומה.
בחוק לשון הרע, לעומת זאת, נקבע כי ניתן לפסוק פיצויים "ללא הוכחת נזק" בסכום של עד 50,000 ש"ח. משמעות הדבר שגם אם התובע לא הצליח להוכיח שנגרם לו נזק כספי ממשי, הוא יכול לקבל פיצוי בסכום משמעותי בגין עצם הפגיעה שבפרסום לשון הרע נגדו.
לסיכום
הסקירה הזו מסבירה בפירוט מה ההבדל בין הוצאת דיבה ללשון הרע. מדובר בהבדלים משפטיים מהותיים הנוגעים לחומרת העבירה, הסיבות שניתן לתבוע בגינה וגובה הפיצויים הצפוי. אומנם קשה יותר לדרוש פיצויים בגין הוצאת דיבה, אך כשאכן מגיעים לתובע פיצויים בשל פגיעה כלכלית מוחשית, הם גדולים יותר מאשר בתביעת לשון הרע. לחלופין, קל יותר לפסוק לטובת תובע בגין לשון הרע משום שניתן לתבוע פיצויים ללא הוכחת נזק מוחשי אלא רק באשר לפגיעה מופשטת בשם הטוב ובמוניטין.
