הפסקות סיגריה בעבודה הן חלק מהשגרה במקומות עבודה רבים בישראל. העובדים רואים בהן זכות טבעית, בעוד מעסיקים שואלים את עצמם על ההשפעה על הפרודוקטיביות והעלויות. כיום קיימות גישות שונות להתמודדות עם הנושא, וכל ארגון מחפש את הדרך המתאימה לו. לכן, ריכזנו עבורכם את המידע הרלוונטי, הפתרונות הקיימים והמלצות מעשיות.
זכויות עובדים בנוגע להפסקות סיגריה
המסגרת החוקית
חוק שעות עבודה ומנוחה בישראל מגדיר זכאות להפסקות במהלך יום העבודה, אך אינו מתייחס באופן ספציפי להפסקות עישון. על פי החוק, עובדים זכאים להפסקות מזון במהלך יום עבודה ארוך, אולם הפסקות קצרות נוספות כמו הפסקות עישון נקבעות בדרך כלל על פי מדיניות מקום העבודה או הסכמים קיבוציים.
קיזוז משכר ופסיקות משפטיות
מבחינה חוקית, מעסיקים רשאים לקזז משכר עובדים עבור זמן שבו לא בוצעה עבודה בפועל. במקרים רבים נדרש החתמת שעון נוכחות ביציאה ובחזרה מהפסקות העישון, כאשר בפסיקות של בתי הדין לעבודה הובהר כי למעסיקים יש זכות להגביל מספר הפסקות העישון ומשך הזמן שלהן. עם זאת, כאשר ההפסקות קצרות ואינן חורגות מהמקובל, מעסיקים רבים בוחרים שלא לקזז כדי לשמור על יחסי עבודה תקינים.
עלויות והשפעות כלכליות
העלות הכספית ואובדן שעות עבודה
העלות הכספית של הפסקות סיגריה למעסיקים יכולה להיות משמעותית בהסתכלות על התמונה הכוללת. עובדים מעשנים יוצאים למספר הפסקות עישון ביום, לעיתים גם כדי לפגוש חברים מעשנים מחברות אחרות, כאשר בחישוב שנתי מדובר בהפסד של מאות שעות עבודה לעובד. במקומות עבודה גדולים עם מספר רב של עובדים מעשנים, ההשפעה הכלכלית יכולה להגיע לסכומים גבוהים בשנה.
השפעה על פריון העבודה
להפסקות עישון השפעה מורכבת על פריון העבודה – מצד אחד הן יכולות לסייע בהתרעננות ושיפור הריכוז, מצד שני הן עלולות לקטוע את רצף העבודה ולפגוע בהתמקדות. השפעת ההפסקות על התפוקה תלויה באופי התפקיד – בעבודות הדורשות ריכוז מתמשך, הפסקות תכופות עלולות לפגוע בתפוקה יותר מאשר בעבודות אחרות.
השוואה בין עובדים מעשנים ללא מעשנים
עובדים מעשנים נוטים להיעדר יותר ימים בשנה בשל בעיות בריאותיות, והפסקות העישון גורמות לאובדן משמעותי של זמן עבודה לעומת עובדים שאינם מעשנים. עם זאת, עבור חלק מהעובדים המעשנים הפסקות העישון מהוות מנגנון התמודדות עם לחץ, מה שעשוי לשפר את ביצועיהם לאחר החזרה לעבודה.
ניהול הפסקות סיגריה במקום העבודה
מדיניות ארגונית וזכויות המעסיק
מדיניות ארגונית ברורה בנושא עישון והפסקות היא כלי חיוני לניהול יעיל של הנושא במקום העבודה. המדיניות צריכה להיות שקופה, הוגנת ולהתחשב בצרכים של כלל העובדים. מבחינה משפטית, למעסיק יש זכות להגביל הפסקות עישון במסגרת סמכותו לנהל את מקום העבודה ולקבוע נהלים המגבילים מספר הפסקות, משכן ומועדים.
אזורי עישון וחקיקה
החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים מטיל מגבלות על עישון במקומות עבודה ואוסר עישון בכל מקום עבודה סגור. בהתאם לכך, מקום העבודה נדרש לשלט באופן ברור את האזורים האסורים בעישון ואת אזורי העישון המוגדרים שהוקצו לכך. במרחבי עבודה משותפים, הנושא מורכב יותר בשל ריבוי המשתמשים והחברות השונות, ולכן נדרשת תיאום מיוחד לקביעת מדיניות אחידה. המעסיק נדרש לפקח ולאכוף את איסור העישון, בעוד העובדים המעוניינים לעשן נדרשים לעשות זאת רק באזורים המותרים.
פתרונות שוויוניים
פתרון הוגן יכול להיות מתן אפשרות לכל העובדים לקחת מספר דומה של הפסקות התרעננות קצרות במהלך היום, ללא קשר להיותם מעשנים. לעובדים המעשנים מומלץ לתכנן את הפסקות העישון באופן שמשתלב עם משימות העבודה ולא קוטע פעילויות הדורשות ריכוז רציף.
היבטים חברתיים ומשפטיים
מעמד משפטי של מעשנים
בישראל אין חקיקה ספציפית האוסרת על אפליית מעשנים בקבלה לעבודה, בניגוד לאפליה על רקע מין, גזע, דת או נטייה מינית שמוגדרות בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. כתוצאה מכך, ישנם מעסיקים הבוחרים במדיניות של אי-העסקת מעשנים.
איזון זכויות בין עובדים
שאלת האיזון בין זכויות עובדים מעשנים לבין אלו שאינם מעשנים היא מורכבת. עובדים מעשנים טוענים לזכותם לנהל את חייהם האישיים כרצונם, בעוד עובדים שאינם מעשנים טוענים לזכותם לסביבת עבודה נקייה מעשן ושוויון בהפסקות. החקיקה בישראל מגנה על זכויותיהם של עובדים שאינם מעשנים באמצעות החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים.
